דילוג לתוכן
→ לארכיון הסוכריות

סוכרייה לשבת

סוכרייה לפרשת וירא

היד של מרדכי

הרב ראובן פיירמן סיפר פעם על תלמיד שלו, מרדכי שמו, שניגש אליו בסוף שיעור והראה לו את יד ימין שלו. אך במקום כף יד, היה שם רק גוש בשר.
"אני רוצה לספר לך איך זה קרה," אמר.

מרדכי גדל בארצות הברית. בגיל שמונה עשרה הוא כבר עישן סמים, כמו רבים מהחבר'ה סביבו. יום אחד הציעו לו לבוא בערב למסיבה ולנסות משהו חזק יותר: הרואין. הוא ידע שמתמכרים לזה די מהר, ושזה הורס לאנשים את החיים. בכל זאת התלבט אם ללכת, ובסוף החליט שכן.
אך באותו יום, כשעבד במשמרת שלו במפעל בשר, קרתה לו תאונה נוראה (אחסוך מכם את הפרטים). מרדכי התעלף ופונה מיד לבית החולים, אבל את היד כבר אי אפשר היה להציל. למסיבה הוא כמובן לא הגיע.

הסיפור הזה מזכיר את מה שקרה ללוט בפרשת השבוע.
לוט היה בן אחיו של אברהם, ושנים קודם לכן, כשדרכיהם נפרדו, בחר לגור דווקא בסדום: "וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה". על פניו זו הייתה בחירה כלכלית: היו שם אדמה פורייה ומים בשפע.
אך סדום הייתה מקום בעייתי, שכן "אַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה' מְאֹד". ורש"י מוסיף: "ואף על פי כן לא נמנע (לוט) מלשכון עמהם".

בפרשה שלנו ה' החליט בסופו של דבר להחריב את העיר.
שני מלאכים הגיעו לבית לוט כדי לחלץ אותו לפני שזה קורה, בכל זאת הוא אחיין של אברהם.
והנה באותו לילה כל אנשי העיר, "מִנַּעַר וְעַד זָקֵן", הקיפו את הבית וניסו לפרוץ את הדלת כדי להגיע לאורחים ולפגוע בהם.
המלאכים היכו אותם בסנוורים וגילו ללוט מה עומד לקרות, ומיד עם עלות השחר הודיעו לו שהגיעה העת לברוח: "קוּם קַח אֶת אִשְׁתְּךָ וְאֶת שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ הַנִּמְצָאֹת, פֶּן תִּסָּפֶה בַּעֲוֺן הָעִיר".
לוט, שזה עתה ניצל מאספסוף שניסה לפרוץ לביתו, לא מיהר.
"וַיִּתְמַהְמָהּ".

זה עתה ניסה אספסוף לפרוץ לביתך, העיר נחרבת ואתה מתמהמה?!
רש"י הסביר שהוא התעכב "כדי להציל את ממונו". אחרי כל מה שהרוויח פה בעיר, עכשיו לעזוב בידיים ריקות?

אך בעלי המסורה השאירו לנו רמז נוסף. מעל המילה "ויתמהמה" יש טעם נדיר (הטעמים הם המנגינה שבה קוראים את הפסוקים) שנקרא שלשלת, ומופיע בכל התורה כולה ארבע פעמים בלבד. המנגינה שלו עולה ויורדת, עולה ויורדת, כמו אדם שעושה צעד לכיוון הדלת וצעד אחורה.

הרב זקס הסביר שהשלשלת מופיעה תמיד בזמן משבר זהות. במקרה שלנו, לוט לא רק התגורר בסדום: בנותיו נישאו לאנשי העיר, והוא עצמו ישב בשער העיר, מקום האנשים המכובדים ביותר, כנראה כשופט. סדום לא הייתה עבורו רק בית, אלא זהות. עם כל מה שידע על המקום הרע הזה, הוא כבר היה חלק ממנו.

קל לשפוט את לוט, אבל אני לא בטוח שהוא כל כך שונה מאיתנו. כמעט לכל אחד יש מקום כזה, עבודה, קשר או הרגל, שהוא יודע שהיה צריך לעזוב מזמן, ובכל זאת נשאר. לא מתוך רשעות, אלא כי שם הכול מוכר, ושם נמצא חלק ממי שאנחנו.

אז מה בכל זאת גרם ללוט לעזוב?
אומרת הפרשה: "וַיַּחֲזִיקוּ הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ וּבְיַד אִשְׁתּוֹ וּבְיַד שְׁתֵּי בְנֹתָיו, בְּחֶמְלַת ה' עָלָיו, וַיֹּצִאֻהוּ וַיַּנִּחֻהוּ מִחוּץ לָעִיר".
לוט באמת לא החליט לצאת. המלאכים ששלח ה' פשוט תפסו בידו והוציאו אותו בכוח מהעיר שהייתה חלק ממנו.

באותו בוקר לוט ודאי הרגיש שעולמו חרב. הוא איבד את ביתו, את רכושו ואת כבודו. אבל התורה, שרואה את התמונה המלאה, מתארת את אותו רגע בשתי מילים בלבד: "בְּחֶמְלַת ה'". היד שגררה אותו החוצה היא אותה יד שהצילה את חייו.

זה בדיוק מה שקרה למרדכי בסיפור בו פתחנו.
בבית החולים טיפלה בו אחות יהודייה, שומרת מצוות. הם התחילו לדבר, היא סיפרה לו על היהדות, ומשהו בתום ובנעימות שלה מצא חן בעיניו. הוא התאהב פעמיים, גם בה וגם ביהדות. בסוף הם התחתנו ועלו לארץ, ויש להם שישה ילדים.
האם הוא מצטער על מה שקרה?
"אני חושב לעצמי איפה הייתי היום אם זה לא היה קורה לי," אמר מרדכי לרב, "ואני מודה לה' כל יום על היום שבו הכנסתי את היד לתוך המכונה".

לא כל כאב הוא מתנה, ולא תמיד זוכים להבין. אבל לכל מי שמרגיש עכשיו בתוך בוקר קשה, או שמשהו נלקח ממנו בכוח, התורה משאירה מילה אחת לאחוז בה: חמלה.
גם כשזה לא מרגיש כך, יש יד אלוקית שמחזיקה בנו ומובילה אותנו החוצה, אל החיים הטובים שעוד מחכים לנו.

שבת שלום,
דרור יהב

לעילוי נשמת אבי מנחם בן חיים הלוי הכ"מ

▶ השיר של השבוע: יוסף קרדונר, "שיר למעלות"

שתפו והצטרפו לקבוצת סוכרייה לשבת

סוכרייה לשבת, אליכם

סיפור אחד ורעיון אחד מהפרשה. כל שישי בבוקר, בוואטסאפ.

אני רוצה להצטרף לסוכרייה אפשר לצאת בלחיצה

עוד לפרשת וירא

2025שמעתי פעם סיפור על שליח חב"ד בחוץ לארץ, שהחליט לארגן מסיבת חנוכה מושקעת.אחד ששווה יותר מאלף2024שנת 2081. העולם הגיע סוף סוף לשוויון מוחלט: איש אינו חכם יותר מרעהו, איש לא יותר יפה מחברו, ואיש אינו חזק יותר משכנו.הצד האפל של השוויון2023"ויאמר א-לוהים אל אברהם: קח לך את בנך את יחידך אשר אהבת - את יצחק, והעלהו לעולה על אחד ההרים אשר אומר אליך..." קשה להבין את ההיגיון.סוד האתכפיא2022בספר הנפלא "שמונה דקות אור" מספרת בתו של הרב מנחם פרומן ע"ה על מנהג מיוחד שהיה לו: לסדר את התפילין מול המראה במשך שעות ארוכות, כדי שיישבו במקומן המדויק.שיחות קשות2021שמעו סיפור: סטודנט אמריקאי שלמד בארץ רצה לחזור לחג הפסח למשפחתו בארה"ב.מי רוצה לפגוש מלאכים?2020הסופר אלי ויזל כתב כי לעיירה סיגט ברומניה שבה התגורר כילד, הגיע יום אחד קבצן מסתורי ומוזנח לבית הכנסת.כל אחד הוא אליהו2019עקדת יצחק היא אחד האירועים המשמעותיים בתולדות עם ישראל, למרות שהוא התרחש בין שני אנשים בלבד: אברהם ויצחק.לחיות בפרדוקס2019סדום, עיר החוטאים, נידונה להיחרב. אך אברהם אבינו, איש החסד של דורו, אינו מבין זאת עדיין.סוכריה לפרשת וירא
לארכיון הסוכריות ←

כל פרסום חדש, אצלכם במייל

הירשמו לקבלת עדכונים מהאתר, וכל סוכרייה וכל כתבה חדשה תגיע אליכם למייל. ובהרשמה מחכה לכם מתנה: פרק מתוך "רק מתעניין" ושני הפרקים הראשונים של "אל תראה אותי ככה".

הכתובת נשארת אצלי בלבד. אפשר לצאת בלחיצה אחת, בכל מייל.