אחד הציטוטים שאני הכי אוהב הוא של בן גוריון.
בן גוריון היה מזכיר ההסתדרות, יו"ר מפא"י, יו"ר הסוכנות היהודית, יו"ר מנהלת העם, ראש הממשלה, שר הביטחון. חוץ מזה הוא ידע לדבר המון שפות: רוסית, גרמנית, לטינית, יוונית, אנגלית, טורקית וצרפתית, ועוד כמה שפות ברמה פחות טובה. פעם קיבל במתנה עותק של "דון קישוט" בספרדית. וכדי לקרוא אותו במקור, הוא ישב ולמד ספרדית. וכל זה תוך כדי שהוא ראש הממשלה… חוץ מזה הוא קרא אינספור ספרים על דתות, פילוסופיה, אמנות, מדע ועוד נושאים רבים. וכמובן שהוא הכיר את התנ"ך על בוריו.
פעם שאלו אותו: תגיד בן גוריון, איך אתה מספיק כל כך הרבה?
(אני חושב שהתשובה הנכונה היא שלא היה לו ווטסאפ, יוטיוב ורשתות חברתיות. אבל לבן גוריון הייתה תשובה אחרת):
"פשוט מאוד, כל בוקר אני קם ושואל את עצמי מה עיקר ומה טפל, ואת הטפל אינני עושה."
וואו, איזו תשובה… כמה חוכמה ואמת.
בפרשת השבוע משה קורא לבצלאל ולאליהב ולכל חכמי הלב שעומדים לבנות את המשכן, ונותן להם את הנדבות שבני ישראל נידבו למשכן כדי שיהיה להם עם מה לעבוד. מיד אחר כך נאמר פסוק לא מובן: "והם הביאו אליו עוד נדבה בבוקר בבוקר".
מוזר מאוד. התורה כבר סיפרה שבני ישראל הביאו הכול, זהב, כסף, נחושת, אבני חן, בדים מיוחדים, עצים, שמן למאור, בשמים לקטורת… מה עוד נשאר להביא?!
אני רוצה להציע פירוש : מה שחכמי הלב הביאו היה "בבוקר בבוקר". הם הביאו לקב"ה את הבוקר שלהם!
איזו תובנה.
באמת לקום מוקדם בבוקר זה דבר נפלא. כל מי שקם מוקדם יודע כמה היום נראה אחרת.
אם תחפשו ביוטיוב, תמצאו אינספור סרטונים על שגרת בוקר מדהימה, מועדון החמש בבוקר שישנה לכם את החיים, איך להתחיל בוקר חלומי לפני הזריחה וכו' וכו'. הכול טוב ויפה, אבל עדיין לא זה. למה? כי המוקד של כל הסרטונים האלה הוא אני. איך אני נהיה יותר מוצלח, איך אני אספיק יותר, אני ואני ואני ואני…
לעומת זאת בוני המשכן מלמדים שכשאתה רוצה שהחיים שלך יהיו מלאי השראה אלוקית, "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", אתה צריך להביא לקב"ה מתנה: לקום בבוקר לכבוד ה' יתברך, לא בשביל עצמך!
וככה באמת נפתח השולחן ערוך, ספר ההלכה הכי חשוב שלנו: "יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו, שיהא הוא מעורר השחר".
קולטים? בן אדם פותח ספר הלכות, מבקש להבין מה הקב"ה רוצה ממנו, ובמקום לקרוא על תפילה ושבת וכשרות, מה הוא מגלה? קודם כל, תקום בבוקר! תתגבר כארי! תעמוד לעבודת הבורא!
אז איך עושים את זה?
כותב על כך המשנה ברורה: "ואף אם ישיאנו יצרו בחורף לומר: "איך תעמוד בבוקר, כי הקור גדול"; או בקיץ לומר: "איך תעמוד ממיטתך, ועדיין לא שבעת משנתך?", יתגבר עליו ואל ישמע לו, ויחשוב בנפשו: אילו היה נצרך לעמוד לשרת לפני מלך בשר ודם, כמה היה זהיר וזריז לעמוד בהשכמה להכין עצמו לעבודתו; כל שכן וקל וחומר בן בנו של קל וחומר לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה".
הרי אם היה לי ראיון עבודה או פגישה חשובה הייתי מקפיד לקום בזמן, להתארגן בבוקר, לצאת לפני הפקקים.
וואלה, האמת שיש לי פגישה כזו כל בוקר. "מודה אני לפניך מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה; רבה אמונתך".
בורא עולם מחכה לי. יש לי כל כך הרבה מה לעשות בעולם הזה.
לכן הזמן הכי טוב לקום זה "בבוקר בבוקר", ויפה שעה אחת קודם.
שבת שלום
(השבוע צירפתי לכם את אחד השירים האהובים עלי של מאיר אריאל, שנכתב ממש על פרשת ויקהל. שווה.)
הצטרפו לקבוצה שלי