דילוג לתוכן
→ לארכיון הסוכריות

סוכרייה לשבת

סוכרייה לפרשת חיי שרה

בהצלחה גם בשלך

אורי שכטר, סופר ומרצה בכיר, סיפר פעם על השבועיים הארוכים בחייו.
זה התחיל בגוש מוזר שצמח לו על הראש. הוא עבר ניתוח קטן בו הוציאו את הגידול, ו"תוך שבועיים נדע אם זה שפיר".
באותו שבוע הוא היה בנסיעת עבודה בקייב, והחליט לקפוץ לאומן, לקבר של רבי נחמן. בחמש בבוקר הוא כבר היה במונית, וכשסיים להתפלל וחזר לרכב, הגיעה אליו הודעה מאישה שהוא לא מכיר.
היא שלחה את שמה וביקשה שיתפלל עליה, כי כנראה גילו אצלה מחלה קשה בראש.
בדיוק כמוהו.
אורי חזר לקבר והתפלל עליה בבכי, "כאילו זאת הייתה אחותי".
חצי שעה לאחר מכן הגיעה ממנה הודעה: "יווו כרגע התקשרו מהביופסיה ואמרו שיצא טוב והכל בסדר איתי אני בריאה". הוא סיפר לה שבדיוק סיים להתפלל עליה. והיא, בלי לדעת עליו כלום, ענתה במשפט אחד: "שיהיה בהצלחה גם בשלך, אמן!"
והוא המשיך לחכות לטלפון.

בפרשת השבוע שלנו יש עוד אדם שממתין לבשורות.
יצחק כבר בן ארבעים. הוא עבר את העקדה, ואמו שרה נפטרה. אבא שלו שלח את עוזרו האישי לחרן להביא לו אישה, ויצחק נשאר בבית ומחכה. אין טלפון ואין הודעות, רק אופק ריק.
ומה הוא עושה בזמן הזה? "וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי".

באר לחי רואי היא המקום שאליו ברחה הגר, השפחה של שרה ואימו של ישמעאל, ושם התגלה אליה מלאך. רש"י, בעקבות המדרש, מסביר לאן יצחק הלך: "שהלך להביא הגר לאברהם אביו שישאנה".

מעניין: יצחק, שכל עתידו תלוי עכשיו בשיירת גמלים אי שם בחרן, אינו יושב ומחכה. הוא נוסע למדבר, אל האישה שאמו גירשה מהבית, כדי להחזיר אותה לאבא שלו. כי אבא שלו לבד.
ואז, בדיוק כשהוא חוזר משם: "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב, וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים".

הפרשן רבי עובדיה ספורנו עמד על התזמון המדויק של האירועים: יצחק הלך להתפלל במקום בו נשמעה תפילת הגר, "וקודם שהתפלל כבר נשלם עניינו בחרן וקרבה אשתו לבוא, על דרך 'טרם יקראו ואני אענה'". הישועה כבר הייתה בדרך עוד לפני שביקש.
חז"ל ניסחו זאת ככלל: "כל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחילה".

אך כדאי לשים לב, זו לא עסקה ולא סגולה. יצחק לא הלך להגר כדי שבתמורה יקבל אישה, ואורי לא התפלל על אותה אישה כדי שהביופסיה שלו תצא תקינה. התפילה נולדת ברגע שבו אדם מצליח, מתוך החסרון של עצמו, לראות את החסרון של מישהו אחר.

יצחק מלמד שההמתנה לא חייבת להיות שיתוק. אולי אני לא יכול לעשות כלום כרגע בשביל עצמי, אבל אני תמיד יכול לעשות משהו בשביל מישהו אחר. ובאותו רגע אני כבר לא רק מחכה, אני הופך לצינור, והשפע עובר דרכי.

שבוע אחרי שחזר מאומן, קיבל אורי טלפון ממספר לא מוכר. "רציתי לבשר לך שהתוצאות טובות והכול בסדר", אמר המנתח, "הגידול שהוצאנו היה שפיר לחלוטין".

תחשבו על הדבר שאתם הכי מחכים לו עכשיו.
ועכשיו תחשבו על מישהו אחר שמחכה בדיוק לאותו דבר, כמעט תמיד יש מישהו כזה. אולי אתם אפילו לא יודעים את שמו, אולי רק תכוונו את התפילה שלכם לשמיים ומי שצריך שיקבל אותה. ועכשיו תתפללו עבורו כאילו הוא אח שלכם.
מי שיוצא אל הבאר של מישהו אחר, עשוי לגלות בדרך חזרה שהגמלים שלו כבר בדרך. אם יש לכם סיפורים מעניינים על תפילה, שלחו לי!

שבת שלום,
דרור יהב

לעילוי נשמת אבי מנחם בן חיים הלוי הכ"מ

▶ השיר של השבוע: עומר אדם, "תפילה"

שתפו והצטרפו לקבוצת סוכרייה לשבת

סוכרייה לשבת, אליכם

סיפור אחד ורעיון אחד מהפרשה. כל שישי בבוקר, בוואטסאפ.

אני רוצה להצטרף לסוכרייה אפשר לצאת בלחיצה

עוד לפרשת חיי שרה

לארכיון הסוכריות ←

כל פרסום חדש, אצלכם במייל

הירשמו לקבלת עדכונים מהאתר, וכל סוכרייה וכל כתבה חדשה תגיע אליכם למייל. ובהרשמה מחכה לכם מתנה: פרק מתוך "רק מתעניין" ושני הפרקים הראשונים של "אל תראה אותי ככה".

הכתובת נשארת אצלי בלבד. אפשר לצאת בלחיצה אחת, בכל מייל.