לפני כמה שנים, כשאחד מחברי התחיל 'להתחזק', הוא החליט לאכול רק כשרות ברמה מסוימת. באותם ימים הוא עבד כהייטקיסט, וחברי הצוות שלו יצאו למסעדה לכבוד יום הולדת של אחד החברים. המסעדה היתה כשרה אך לא ברמה שהוא רצה. מה עושים?
במנות הראשונות הוא עוד הצליח להתאפק, וכך גם בפסטות והלזניות שזרמו אל שולחנו. אבל הקינוח היה קשה מנשוא. הוא כל כך התאווה לטעום… מה עושים?
מדברים עם היצר הרע. הוא פנה אליו ואמר לו כך: אם אתה משחרר אותי עכשיו מהתאווה הזו, אני מבטיח לך שכשאצא מפה אקנה לך את הארטיק הכי יקר בתחנת הדלק הראשונה שאראה.
וראו איזה פלא: בין רגע עזבה אותו התחושה המתאווה, והוא נרגע. כשיצא משם ונכנס לאוטו ראה מרחוק תחנת דלק. להיכנס או לא, חשב לעצמו. הרי כבר התגברתי… הוא החליט לעצור, קנה את המגנום הכי יקר בכשרות שרצה וכיוון בכל מילה כשבירך: "ברוך אתה ה'… שהכל נהיה בדברו".
אחר כך סיפר לי: מעולם לא זכיתי לאכול ארטיק בכזו קדושה…
בפרשתנו אנו קוראים על חטא מי מריבה, שבגללו לא זכו משה ואהרן להיכנס לארץ.
סיפור המעשה: בני ישראל צמאו למים, ומשה נתבקש מאת ה' לקחת את המטה, לגשת אל הסלע ולדבר אליו לעיני כל העדה, ואז ייצאו ממנו מים. משה מכה בסלע במטהו, כפי שעשה כבר בפעמים קודמות, אולם ה' כועס – היתה לך הזדמנות למשהו גדול, ופספסת אותה…
מה בדיוק היה החטא? את זאת התורה לא כותבת. המפרשים דשו בדבר ופירטו קרוב לעשרים אפשרויות שונות… לא נעים. מה הוא עשה שמגיע לו עונש מר כל כך?
הרב שלמה זוין ע"ה כותב שהתורה מלמדת אותנו שיעור גדול בדרכי ההשפעה על האדם. יש אנשים עם לב רך, שאיתם צריך לדבר בלשון רכה של ניחומים ושכנוע. ויש אנשים עם לב של אבן, שעליהם צריך כביכול להכות במקל הלשון. כל אחד עם האופי המיוחד שלו, עם נסיון החיים, עם המחשבות ותפיסת עולם משלו והדרך שלו לקלוט מסר. החכמה הגדולה של המשפיע היא לדעת כיצד לדבר עם כל אחד.
בפעם הקודמת (בספר שמות) משה נדרש להכות בסלע, ובאופן טבעי הוא חשב שעליו לעשות כך גם הפעם, אולם זו היתה טעות. ה' ציפה ממנו שיעריך מחדש את המציאות, ויראה אם גם עכשיו נכון לדבר אל העם בלשון קשה, כביכול הכאת הסלע. הרי עברו ארבעים שנה מאז, הדור השתנה וגם רוח הדור. האם אפשר להמשיך עם אותן שיטות של פעם?
מנהיג ישראל צריך לדעת לדבר אל הסלע. להתאים את צינורות ההשפעה אל כלי הקיבול, גם אם הם קשי עורף. ובסופו של דבר, בהשפעה עקבית ונכונה, גם הסלע נעשה רך, *"אבנים שחקו מים".*
בתורת הסוד נאמר כי בכל אדם ישנה בחינה של משה רבנו. נקודה פנימית שמנהיגה את האדם, ומשפיעה על עצמו ועל אחרים. כדי להתגבר על המון העם, האספסוף שנמצא בתוכנו ומבקש לחזור למצרים, נדרשת מנהיגות חכמה. כזו היודעת מתי לדבר בלשון קשה ומתי ברכה, מתי ללטף את היצר הרע ולדבר אל ליבו במלים רכות ומתי להכות על ראשו.
זו חכמת המנהיגות העצמית שנדרשת מכל אדם, חכמה שמביאה אותנו בסופו של דבר אל היעד הנכסף – אל ארץ ישראל.
שבת שלום!
https://youtu.be/rD7i-830mmE
להצטרפות לסוכריה לשבת (קבוצה שקטה): https://chat.whatsapp.com/H4hGYrecFWn2xSpy6uznl1
סוכרייה לשבת, אליכם
עוד לפרשת חקת
2025אלי, הטבח במכינה הקדם-צבאית שבה למדתי, כתב בספר המחזור משפט שחרוט אצלי עד היום: "עוד לא הרבה זמן, כל מה שהמורים והמחנכים שלכם לימדו אתכם כאן כנראה יישכח.מה נשאר?2024השבוע קראתי משהו שממש גרם לי לחשוב.כל המציל2023בגמרא (מסכת תענית) מסופר על שני חכמים שסעדו יחד, ואחד ביקש מהשני שיאמר דבר תורה.למה מי מת2022הרב שבתי כץ, שכיהן כרב העיר פרטוריה בדרום אפריקה וכרב בתי הסוהר באזור, לא האמין שזה קורה לו.שאלה של רצינות2021בספרו "מוטיבציה" מראה דניאל פינק כי במאה העשרים ואחת, השיטות המוכרות להעלאת מוטיבציה כמו "המקל והגזר" (אותן הוא מכנה "מוטיבציה 2.0") כבר אינן יעילות כבעבר.מכה מתחת לחגורה2019בספר קהלת יש פסוק שאף פעם לא הבנתי: "טוב לכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה".מה נשאר?
לארכיון הסוכריות ←