הפרשה עוסקת בענייני הקורבנות שהביאו למשכן. בישראלית של ימינו, קורבן הוא שם גנאי למי שנותן מעצמו מבלי לקבל תמורה. אך התורה רואה בקורבן דבר גדול – כי אנחנו מקריבים רק עבור דברים שחשובים לנו מאוד.
העיסוק בפרשת הקורבנות מאלץ אותנו לשאול את עצמנו בכנות – עבור מה אנחנו מוכנים לשלם מחיר – בזמן, בכסף, באיפוק עצמי? במה אנחנו מוכנים להשקיע את עצמנו עד כלות, גם אם לא נראה מכך שום תוצאה?לעשות את האמת מפני שהיא אמת, ולא כי יוצא לך משהו מזה – זהו סוד הקורבן, מלשון קירבה – להתקרב אל המשמעות הפנימית של הדברים, ולקחת אחריות כדי שהם יקרו.
שבת שלום!